האם תניית פטור בהסדר חוב יכולה לחסום תביעה כלפי בעל השליטה והדירקטורים

ברע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (מיום 26.4.15 על-ידי השופטים עמית, סולברג וברון) דן בית המשפט בשאלה האם תניית פטור בהסדר חוב יכולה לחסום תביעה כלפי בעל השליטה והדירקטורים, המתבססת על עילת רשלנות, הפרת חובת זהירות והפרת חובת האמונים בתם לב. בית המשפט ענה בחיוב לשאלה זו והכריע שתניית הפטור יכולה לחסום את התביעה. עם זאת, נקבע כי תניית פטור אינה יכולה לחסום תביעה בעילות של תרמית והפרת חובת אמונים בחוסר תום לב.

הרקע לפרשה הוא עסקה שנערכה ב-2007 בה רכשה חברת בת של אפריקה ישראל קרקע באוקראינה ב-22 מיליון דולר (בפועל נרכשה חברה אוקראינית שהייתה בעלת הזכויות בקרקע), בעקבותיה הגיש המשיב בקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה שמדובר בעסקה פיקטיבית שנועדה להוציא כספים מהחברה לטובת בעל השליטה, וטען כי בעל השליטה והדירקטורים פעלו בתרמית כלפי החברה והפרו את חובותיהם כלפיה.

החברה ביקשה לסלק את הבקשה לתביעה נגזרת בשל תניית פטור שנקבעה בהסדר חוב של החברה שאושר על-ידי בית המשפט בשנת 2010, בו נקבע כי בעלי המניות לא יתבעו את החברה בגין פעולות שבוצעו לפני הסדר החוב והחברה לא תתבע את הדירקטורים בגין פעולות כאמור. בית המשפט קמא דחה את בקשת החברה ואישר את הבקשה לתביעה נגזרת בשל הסיבות הבאות: 1. לא ניתן לתת פטור לנושאי משרה בגין תרמית והפרת חובת אמונים. 2. לא ניתן לתת פטור בדיעבד באופן גורף.

החברה, בעל השליטה והדירקטורים ערערו על החלטת בית המשפט קמא לבית המשפט העליון אשר הכריע בסוגיות הבאות כדלהלן:

1. תניית פטור בהסדר חוב כנגד תביעה המבוססת על עילת רשלנות והפרת חובות זהירות ואמונים בתום לב המיוחסת לבעל השליטה ולדירקטורים – תניה זו מאפשרת לחסום את התביעה בגין העילות הנ"ל, מאחר ובמסגרת הסדר החוב הוזרמו לחברה כספים ואלמלא הזרמה זו החברה הייתה נקלעת למצב של חדלות פירעון.
2. תניית פטור בהסדר חוב כנגד תביעה המבוססת על עילת התרמית - תניה זו אינה מאפשרת לחסום תביעה בגין עילה תרמית, מאחר ולא ניתן להסיק ויתור לגבי תרמית אשר לא הייתה ידועה למי שוויתר עליה במסגרת תניית הפטור הכוללת. בהערת אגב, צוין כי בית המשפט לא יאשר תניית פטור בלתי חוקית או נוגדת את תקנת הציבור, אולם במקרה של תנייה כזו המתייחסת להפרת אמונים בחוסר תום לב כאשר הפרטים לא ידועים במלואם לנושים ולבעלי המניות, ניתן יהיה לאשר תנייה זו בהתאם לנסיבות.

לאור הקביעה כי תניית פטור אינה חוסמת הגשת תביעה נגזרת המבוססת על עילת התרמית, בחן בית המשפט האם ניתן לגבש תשתית ראייתית ראשונית לתרמית וככל שכן, האם ניתן להגיש תביעה נגזרת המבוססת על עילה זו כנגד בעל השליטה והדירקטורים.

1. גיבוש תשתית ראייתית ראשונית לתרמית – בית המשפט קבע כי אופן דיווח העסקה (החברה דיווחה על העסקה כעסקה לרכישת מקרקעין במקום עסקת לרכישת מניות חברה) אינו מקים את עילת התרמית מאחר ולא הוכח כי לחברה הנרכשת היו נכסים נוספים מעבר למקרקעין. באשר לפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של המקרקעין, בית המשפט הטיל ספק האם פער מחירים לכשעצמו מספיק לביסוס טענת התרמית, אך לאור נסיבות העסקה נקבע כי הוצבה תשתית ראשונית לטענת התרמית.
2. דירקטורים – בית המשפט הגיע למסקנה כי העסקה כלל לא אושרה בדירקטוריון, והוא אף לא היה מודע לעסקה. לכן, ניתן לייחס לדירקטוריון רשלנות לכל היותר (כאמור, תניית הפטור חוסמת הגשת תביעה בגין עילה זו), אולם לא ניתן לייחס לו פעולה בתרמית. בשולי הדברים, ציין בית המשפט, כי בעת הגשת תביעה כנגד הדירקטוריון, יש להניח תשתית עובדתית כלפי כל דירקטור בנפרד ולא ניתן להסתפק בהנחת תשתית עובדתית באופן כולל כלפי הדירקטוריון.
3. בעל השליטה – העסקה המדוברת נועדה להיטיב עם בעל השליטה בחברה, בניגוד לדירקטורים אשר לא היה להם אינטרס אישי בעסקה, ולפיכך ניתן לאשר הגשת תביעה נגזרת כלפי בעל השליטה (גם בכובעו כנושא משרה) בעילה של תרמית והפרת חובה אמונים בחוסר תום לב. 

לעיון בפסק הדין ראו כאן.

אין באמור לעיל כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוחות המשרד להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין במשרד לוין פישר.

לפורמט הדפסה, לחץ על הלינק הבא: תניית חוב בהסדר חוב