בע"א 2706/11 SYBIL GERMANY PUBLIC CO. LIMITED נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (מיום 4.9.15, על ידי השופטים מלצר, סולברג וג'ובראן) נדונה השאלה האם לבית המשפט הישראלי יש סמכות לפרק חברות זרות אשר הנפיקו אג"ח בישראל (ואשר כביכול אין להן נכסים מוחשיים בישראל), וזאת לאור סעיף 380(א) לפקודת החברות, המתנה את רכישת הסמכות הבינ"ל בקיומם של נכסים בישראל.

בית המשפט העליון פסק כי יש לפרש את המונח "נכס" באופן תכליתי רחב, ולפיכך ניתן להכיר בחוב שנוצר כתוצאה מהנפקת אג"ח כ"נכס קריירה" ובאמצעות כך בית המשפט הישראלי רוכש סמכות פירוק.

פסק הדין עסק בערעור על צו פירוק שהוצא לשתי חברות שהתאגדו בקפריסין (בעלי השליטה והמנהלים של החברות הינם ישראלים), הנפיקו אג"ח בארץ והגיעו לכדי חדלות פירעון. בעלי האג"ח אשר הינם הנושים העיקריים של החברות, נמצאים בישראל ודורשים שפירוק החברות הזרות יהיה בארץ. לשם כך, בית המשפט נדרש להכריע האם יש סמכות בינ"ל לדון בפירוק החברות בארץ לאור העובדה שלחברות אין נכסים מוחשיים בישראל.

לפי ס' 380 לפקודת החברות, הוראות פקודת החברות, ובתוך כך גם ההוראות הנוגעות לפירוק חברות, יחולו על "חברת חוץ" בהתקיים אחד משני התנאים הבאים:

1. לחברת החוץ יש נכסים בישראל – זהו התנאי הרלוונטי לענייננו.
2. שר המשפטים החיל בצו את הוראות הפקודה על חברת החוץ.

בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את המונח "נכס" באופן תכליתי ורחב - הנכס הוא דבר רכוש, בעל ערך כלכלי בעל שני מאפיינים עיקריים:

1. מעיד על קשר מספק לישראל, כלומר, בעל זיקה מספיקה של החברה לפורום הישראלי.
2. יש להראות כי תהיה אפקטיביות לניהול ההליך המשפטי בפורום הישראלי. המשמעות היא שצו הפירוק שיוצא יהיה אפקטיבי לגבי החברה ונכסיה.

בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי, אשר קבע שניהול עסקים מהווה נכס ומשכך מאפשר לבית המשפט הישראלי לקנות סמכות, בית המשפט העליון הכריע כי ניהול עסקים איננו נכס מכיוון שפרשנות זו איננה מתאימה לפרשנות ס' 380(א) לפקודת החברות.

לפי בית המשפט העליון, חוב או הנפקת אג"ח עשויים לבסס יצירת "נכסים" עבור חברת החוץ במדינת ההנפקה. אף על פי שלחוב אין "ערך כלכלי" מובהק עבור הנושה בעת הגשת בקשת הפירוק, ניתן לראות בחוב זה "נכס" המייצר זיקה מספקת לפורום הישראלי. במקרה דנן, הזיקה נוצרת בעקבות העובדה שהחוב שנוצר כתוצאה מהנפקת אג"ח משקף את "ההשקעה העכשווית" של החברה ברווחיה העתידיים. לאור זאת, ניתן לראות בחוב "נכס קריירה" של חברת החוץ.

בית המשפט העליון הרחיב על כך שהנפקת אג"ח היוצרת חוב בישראל מהווה נכס, מאחר שהיא מקיימת את תכלית ס' 380(א) לפקודת החברות באופן הבא:

1. ההנפקה מניבה ערך כלכלי לחברה.
2. מקורות המימון המשמעותיים של החברה הם בישראל, ולפיכך יש זיקה מספקת לפורום הישראלי.
3. כאשר קבוצה גדולה של נושים נמצאת במדינת ההנפקה, יש הגשמה של דרישת האפקטיביות.

ההכרה בהנפקת אג"ח כפעולה המייצרת נכס או חוב שמהווה "נכס קריירה" מאפשרת להגן על הנושים במדינת ההנפקה במקרה בו החברה הזרה תנסה להתחמק מהנושים ורשויות האכיפה במדינת ההנפקה. לפיכך, ייתכן כי ניתן יהיה להכיר גם במקורות המימון של החברה בתור נכס במדינת ההנפקה.

לאור הניתוח הנ"ל, בית המשפט הכריע כי יש לראות את החברות הקפריסאיות כחברות שמחזיקות "נכסים" בישראל לפי ס' 380(א) לפקודת החברות, ולכן הן כפופות לדיני הפירוק הישראליים ולסמכות הפירוק של בית המשפט בישראל.

בית המשפט התייחס באוביטר לאפשרות להכיר בתור "נכס" באפשרויות הבאות:

1. הרמת מסך כלפי בעלי השליטה – לא ניתן לראות בדוקטרינה זו בתור נכס של החברה, מאחר והעיקרון העומד בבסיס הרמת המסך הוא ביטול היישות התאגידית.
2. הטלת אחריות אישית על נושאי המשרה – בשונה מהרמת מסך, ניתן בזכות התביעה בתור "נכס לווייני" של החברה בהתאם לתכליות ס' 380(א) לפקודה; התביעה מופנית כלפי נושאי משרה ישראלים ובכך יוצרת קשר לפורום הישראלי ופירות התביעה יועילו לנושי החברה, ובכך מתמלאת דרישת האפקטיביות.

בית המשפט מציין בפסק הדין שהכרעתו מגשימה את תכלית המחוקק לחזק את זכויות מחזיקי האג"ח הישראלים של חברות זרות המנפיקות אג"ח בארץ, וזאת בהתבסס על הצעת חוק של רשות ני"ע להחיל את כללי הממשל התאגידי על חברות זרות שמנפיקות אג"ח בארץ, אשר טרם אושרה נכון למועד ההכרעה. הצעת חוק זו אושרה לאחרונה (ראו - צו ניירות ערך (החלפת התוספת הרביעית לחוק), התשע"ו-2016), ונכון להיום כללי הממשל התאגידי יחולו גם על חברות זרות שמנפיקות אג"ח בארץ ולא רק על חברות זרות שמנפיקות מניות, כפי שהיה עד אישור ההצעה.

לעיון בפסק הדין ראו כאן

לפורמט הדפסה, לחץ על הלינק הבא: פירוק בישראל של חברות זרות שהנפיקו אג"ח בישראל

אין באמור לעיל כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוחות המשרד להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין במשרד לוין פישר.