ביום 27 בדצמבר 2015 פרסמה רשות ניירות ערך עדכון לעמדתה (עמדת סגל רשות ניירות ערך 105-25 (מיום 12 בדצמבר 2012)) בנושא קיצור הדוחות התקופתיים.

מהו הדוח התקופתי?

סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 קובע, כי:

"תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי פרק זה כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי פרק זה לרשות ולבורסה".

מכוחו של סעיף 36 הנ"ל, הותקנו תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות דוחות תקופתיים ןמיידיים"), והם מבהירים, בתקנה 7(א), כי:

"התאגיד יגיש לרשות דו"ח תקופתי בכל שנה, תוך שלושה חדשים מתום שנת הדיווח שלו, ובלבד שהדו"ח יוגש 14 יום או יותר לפני התאריך שנקבע לכינוס האסיפה הכללית שבה יוגשו הדו"חות הכספיים של התאגיד, או תוך שלושה ימים מתאריך החתימה של חוות דעתו של רואה חשבון המבקר של התאגיד על הדו"חות הכספיים המבוקרים של התאגיד, לפי המוקדם".

משמע, הדוח התקופתי הוא הדוח אותו חייב תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף להגיש לרשות ניירות ערך,  בכל שנה.

תקנה 8(א) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים מבהירה אלו מסמכים ופרטים יובאו בדוח התקופתי.

תקנה 8(ב) מחייבת כי הדוח התקופתי יחולק לחמישה פרקים לפי הסדר שלהלן: (א) תיאור עסקי התאגיד; (ב) דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד; (ג) דוחות כספיים; (ד) פרטים נוספים על התאגיד; ו- (ה) דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי.

תקנה 8א קובעת כי בדוח התקופתי יובאו תיאור התאגיד והתפתחות עסקיו כפי שחלו בשנה האחרונה, בהתאם לפרטים ולעקרונות שבתוספת לתקנות  ניירותערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.

קיצור משמעותי של הדוחות התקופתיים הנו אחד היעדים שהציבה לעצמה רשות ניירות ערך.

כבר בחודש ספטמבר 2011 החלה הרשות בפרויקט "קיצור הדוחות", במסגרת קול קורא שפרסמה. במסגרת זו נתבקשו הערות הציבור לבעיות שכיחות שנמצאו בדוחות הכספיים של תאגידים מדווחים: הכללת מידע לא מהותי, לרבות מידע שהיה מהותי בעבר וכעת שוב אינו מהותי ("שכבות גיאולוגיות"), חזרה על מידע דומה מספר פעמים, ואי בהירות הנובעת מאי הקפדה על הניסוח או מהתמקדות בצורה ובניסוח משפטיים ולא במהות עסקית ובמובנות הגילוי.

ביום 12 בדצמבר 2012 פרסמה הרשות נייר עמדה, הכולל דוגמאות, אשר מהווה את תחילתו של תהליך קיצור הדוחות. בנייר העמדה שפרסמה הרשות, הציגה הרשות את המתווה לטיפול בבעיית עודף הגילוי והסרבול בדוחות. הרשות ציינה, כי אף שהמתווה נושא את השם "קיצור הדוחות", מטרתו לפתור מספר בעיות הנוגעות לשימושיות הדוחות, ולא להתייחס דווקא לאורכם. עם זאת, כאמור, דוחות ארוכים במיוחד מהווים בדרך כלל סממן לקיום הבעיות שמתוארו לעיל.

הרשות הסבירה, כי השלכות של גילוי עודף ולא מובן עלולות להיות חמורות: ראשית, מידע עודף בדוחות מקשה על המשקיעים לעשות בהם שימוש. שנית, במקרים בהם הדוח ארוך או קשה להבנה, עלול המשקיע לוותר על השימוש בדוח כולו או בחלקים ממנו. לבסוף, המשקיע אף עלול לוותר באופן לא מודע על מידע חשוב, כלומר לקרוא את הדוח מבלי להבין כי חלק מהמידע הרלבנטי אינו מצוי בו או מבלי שיצליח להתמקד בפריטי הגילוי החשובים. במצב זה המשקיע מצוי באשליה כי כל המידע המהותי בידיו בעוד שאין אלו פני הדברים.

בנייר העמדה פרסמה הרשות התייחסות כללית לאופן ההתמודדות עם הבעיות שתוארו, ואחריה טבלה המציגה דוגמאות והצעות ליישום במסגרת הדוחות התקופתיים. הרשות הדגישה כי מדובר בדוגמאות בלבד שאין בהן כדי למצות את מכלול הפרטים לגביהם עשוי להידרש הליך של שיפור וקיצור הגילוי. כמו כן, כל הצעה צריכה להיבחן לגופה בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של הגילוי.

ההתייחסות הכללית והדוגמאות בנייר העמדה עסקו בעיקר ב: (א) הכללת מידע בלתי מהותי; (ב)  כפילויות; (ג) "שכבות גיאולוגיות"; ו- (ד) ניסוח בלתי מובן.

לעדכון רשות ניירות ערך בנוגע לקיצור הדוחות ראו כאן. השינויים לעומת הנוסח הקודם סומנו על ידי רשות ניירות ערך ברקע אפור.

 אין באמור לעיל כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוחות המשרד להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין במשרד לוין פישר.

לפורמט הדפסה, לחץ על הלינק הבא: קיצור הדוחות הכספיים