ברע"א 5635/13 קורל תל בע"מ נ' רז (מיום 1.4.2015, בפני השופטים גרוניס, הנדל וזילברטל) נדונה השאלה התקדימית האם ניתן להגיש הודעה לצד שלישי במסגרת תובענה ייצוגית, ובית המשפט העליון הכריע כי הדבר אפשרי.

כאשר גורם נתבע, הוא זכאי להגיש "הודעה לצד שלישי" בתביעה שהוגשה נגדו. בהודעה זו טוען  הנתבע, כי אם יפסיד במשפט, הוא זכאי לשיפוי או להשתתפות מגורם אחר, הוא אותו צד שלישי. יתרון אחד בהגשת הודעת צד שלישי הוא מניעת חשש הנתבע כי יינתנו הכרעות סותרות בהליך שהוגש נגדו ובהליך שהוא יוזם נגד הצד השלישי. יתרון נוסף הינו חסכון במשאבים שיפוטיים ובמשאבי בעלי הדין.

בית המשפט נדרש לשאלה, היש מקום לאפשר לנתבע בתובענה ייצוגית להגיש הודעה לצד שלישי.

בית המשפט מציין כי ההוראות המסדירות את ההגשה של הודעה לצד שלישי בהליך אזרחי קבועות בפרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (תקנות 223-216). חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ותקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, אינם כוללים התייחסות לאפשרות להגיש הודעה לצד שלישי בהליך ייצוגי. עם זאת, תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת כי: "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון". השאלה היא, האם נוכח הוראה זו יש מקום להחיל על תובענות ייצוגיות את התקנות העוסקות בהודעה לצד שלישי המצויות בתקנות סדר הדין האזרחי, או שמא בשל אופיו של ההליך הייצוגי ישנם "שינויים מחויבים" המובילים למסקנה אחרת?

היש דבר באופייה של התובענה הייצוגית, המהווה "שינוי מחויב" שבעטיו אין להחיל עליה את פרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסק בהליך צד שלישי, ואין לאפשר לנתבע להגיש הודעה לצד שלישי? בית המשפט עונה לשאלה זו בשלילה, ומכיר באפשרות להגיש הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית.

בהמשך למסקנתו זו, ממשיך בית המשפט ומברר, האם קיימת לנתבע בתובענה ייצוגית זכות להגיש הודעה לצד שלישי, או שמא עליו לקבל את רשות בית המשפט לשם כך? בית המשפט עונה לשאלה זו בחיוב. הנתבע חייב לקבל את רשות בית המשפט לשם הגשת הודעת צד ג' בתובענה ייצוגית.

בית המשפט מסכם את הסוגיה, כדלהלן:

(א)       יש להכיר בהליך צד שלישי בגדרה של תובענה ייצוגית.

(ב)       הגשת הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית טעונה רשות בית המשפט.

(ג)       בקשת הרשות להגיש הודעה לצד שלישי תוגש במועד הגשת תשובת הנתבע לבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

(ד)       לשם היעילות, יש לצרף אף את הצד השלישי כמשיב לבקשת הרשות להגיש את ההודעה לצד השלישי (זאת, בשונה מהכלל הרגיל שלפיו אין הצד השלישי משיב לבקשה מסוג זה). בגדר כתבי בי-הדין המוגשים בקשר לבקשת הרשות (קרי, בבקשה ובתשובות לה), על בעלי הדין לכלול את התייחסותם למתן ההוראות הנדרשות לדיון בהודעה לצד השלישי.

(ה)       עם תשובת הצד השלישי לבקשת הרשות להגיש את ההודעה נגדו, על הצד השלישי להגיש גם כתב תשובה מטעמו במענה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. בכתב תשובה זה תהיה התייחסות הן לטענות המועלות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, הן לטענות שמעלה הנתבע נגד הצד השלישי. מוטב שבכתב תשובה זה לא יהיו חזרות מיותרות על טענות שהעלה הנתבע לגבי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וניתן יהיה להעלותן על דרך ההפניה לכתב התשובה שכבר הגיש הנתבע. בנוסף, גם על ההתייחסות למישור היחסים שבין הנתבע לבין הצד השלישי לבוא בקיצור (שכן תהיה לצד השלישי הזדמנות לשטוח את טענותיו בעניין ביתר פירוט בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, אם יהיה בכך צורך).

(ו)        על בית המשפט ליתן את הרשות להגיש הודעה לצד שלישי, אם התרשם כי קיים ביסוס ראוי לחבות הצד השלישי כלפי הנתבע. על הרף הנדרש להיות מוגבר יותר אם מדובר בצדדים רביעיים, חמישיים וכן הלאה. לשם ההכרעה בבקשה הרשות אין מקום לעריכת בירור עובדתי מעבר לכתוב בכתבי הטענות.

(ז)        אם נתן בית המשפט רשות להגיש הודעה לצד שלישי, ייתן הוא בהחלטתו זו את ההוראות הכרוכות בכך, בנוגע לדיון בהודעה בשלב בירור הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. ההוראה המתבקשת היא, כי הצד השלישי יוכל לקחת חלק בבירור הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

(ח)      בהמשך הדיון בסוגיית אישור התובענה הייצוגית, יוכל הצד השלישי לקחת חלק פעיל בהליך. בכלל זאת, למשל, יוכל הצד השלישי לחקור את מבקש אישור התובענה הייצוגית ועדיו, לחקור את עדי הנתבע וכן להביא עדים מטעמו. עם זאת, מובן שבשלב זה אין להתיר לצד השלישי לחקור את העדים לעניין מישור היחסים שבינו (הצד השלישי) לבין הנתבע, וברור שאין להתיר לו להביא עדים לגבי מישור יחסים זה.

(ט)       אם אושרה התובענה הייצוגית, יהיה על בית המשפט להתייחס במסגרת ההחלטה המאשרת להוראות הנדרשות לשם המשך בירורה של ההודעה לצד שלישי בעת הדיון בתובענה הייצוגית גופה. לעניין זה קיימות בפני בית המשפט שתי אפשרויות כלליות להמשך בירור ההליך, "איחוד מלא" או "הפרדה נושאית". בדרך-כלל, נקיטה של האפשרות של "הפרדה נושאית" היא עדיפה. ניתן להתיר לבעלי הדין להתייחס בשנית לעניין מתן ההוראות הנדרשות, למשל, בגדר הסיכומים בכתב המוגשים על-ידיהם קודם למתן ההכרעה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

לעיון בפסק הדין ראו כאן

לטקסט בפורמט הדפסה, ראה בלינק הבא: פסק דין תקדימי - הודעה לצד שלישי בתובענות ייצוגיות